החלטה בתיק עמ"נ 25014-02-14

: | גרסת הדפסה
עמ"נ
בית המשפט המחוזי בירושלים
25014-02-14
25.3.2014
בפני :
ראובן שמיע

- נגד -
:
עמותת אלחק
:
מדינת ישראל - משרד החינוך
החלטה

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט ולפטור מהפקדת עירבון.

ברקע הבקשה ערעור המבקשת על החלטת ועדת הערר לפיקוח על בתי ספר שהחליטה לדחות ערר שהגישה המבקשת על החלטת מנכ"לית המשרד שלא לחדש את רישיונה של המבקשת להפעלת גן ילדים בכפר איכסל.

לטענת המבקשת, בעקבות החלטת המשיב, נכנסה העמותה לסחרור כלכלי ולחובות כבדים ואין בידה יכולת כלכלית לשלם את האגרה או את העירבון. המערערת צירפה מכתבי התראה מנושים שונים והודעות עיקול ממס הכנסה בגין חובות של עשרות אלפי שקלים. ודפי חשבון בנק מהם עולה כי חשבונה ביתרת חובה משמעותית. לטענת המבקשת, החלטת המשיב פוגעת בזכותם היסודית של ההורים לבחור את החינוך לו יזכו ילדיהם. 

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, המבקשת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית, לא צירפה דו"ח רווח והפסד ולא התייחסה לניסיונותיה לגיוס כספים מחברי דירקטוריון וצדדים שלישיים וליכולתה לממן את ייצוגה המשפטי. לעניין הפטור מעירבון, ציינה המשיבה כי מצבה הכלכלי הרעוע של המבקשת הוא שמעיד על כך שתתקשה לפרוע את ההוצאות שיפסקו לטובתה אם יפסקו. בעניין זה ציינה המשיבה כי המבקשת לא שילמה הוצאות שנפסקו לחובתה בהליך קודם בין הצדדים (עת"מ 14477-06-13). לעניין סיכויי הערעור, מציינת המשיבה כי מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, כפי שעולה מהבקשה, מעיד על נכונות ההחלטה שלא לחדש את רישיונה, החלטה אשר ניתנה בין היתר לאור חוסר יכולתה הכספית.

המבקשת צירפה בתגובתה לתשובה דו"ח מאזן בוחן ממנו עולה כי למערערת לא היו הכנסות בשנת 2013 והוצאותיה עולות על 350,000 ש"ח. המבקשת הודתה כי לא שילמה הוצאות בהליכים קודמים וזאת בשל העדר יכולתה הכלכלית. לטענת המבקשת מאמציה לגייס את סכום העירבון עלו בתוהו. המבקשת הוסיפה כי ייצוגה המשפטי נעשה בינתיים ללא תשלום ותוך הסתייעות בקשריו של מנהל המבקשת. לעניין סיכויי הערעור, טוענת המבקשת כי בפועל העבירה את הגנים שהיו בהחזקתה למועצה המקומית איכסל ועל כן הערעור איננו נוגע להפעלת הגן בפועל ומשכך אין במצבה הכלכלי להשפיע על סיכוייו.

דיון והכרעה 

פטור מתשלום אגרה

פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך - מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.01.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "... לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. מעיון בבקשה ובנספחים אשר צורפו, עולה כי המבקשת חסרת הכנסות ומנגד למבקשת חובות רבים למספר נושים. המערער הודיעה כי איננה משלמת עבור ייצוגה המשפטי. מכאן, נחה דעתי כי המבקשת נעדרת יכולת כלכלית.

על כן, הנני פוטר את המבקשת מתשלום האגרה הנדרש .

לעניין פטור מעירבון

מטרת העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית העירבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, המבקשת התייחסה באופן לקוני לעניין ניסיונותיה לגייס כספים ממעגל קרוביה ולא הניחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתה בעניין, הגם שאין חולק כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בין המשופרים. כמו כן, המערערת איננה מכחישה כי לא שילמה הוצאות שנפסקו לחובתה בהליכים קודמים ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור. יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור העירבון, הנוהג.  

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, סיכויי הערעור ומיהות הצדדים, נחה דעתי, ובשים לב למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 3,000 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

    ראובן שמיע, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>